אז "ננינה" הלמה בי ברכות, קריאה ראשונה

ואז הגיעה אלי "ננינה", שכתבה בדרכה שלה ליאור גרנות (אבן חושן, 2015). אז נזכרתי שליאור תמיד היתה אשה ואישיות מתוקה ומדליקה בעיני (משוררת מוכשרת ביבליותרפיסטית מנוסה ולסבית מוצהרת). אז במשך תקופה הייתי טרודה ומוצפת בכל מיני דברים, חשובים יותר או פחות. אז הנחתי את הספר בצד, להמתנה עד שאתפנה. אז הנחתי שמדובר בעוד ספר שירה. שירה שכנראה מעולה אבל לא יוצאת דופן במהותה מספרי מופת אחרים.

  • אז זו ליאור גרנות –

ליאור גרנות

אז לפני כמה שבועות החלטתי שלציון השנה האזרחית החדשה אקח על עצמי לקרוא בו ואולי לכתוב כמה מילים נאות ברשת חברתית. אז בצהרי שישי התיישבתי מול המחשב והספר מונח בחיקי והתחלתי לעלעל בו בנחת. אז מצאתי עצמי נבוכה מתמימותי ומושפלת מטפשותי. ואז התברר לי באיחור אפנתי מדי שהספר היפיפה הזה (כוונתי לעיצובו עימודו והדפסתו המושקעת) אינו ספר שירה או פרוזה 'רגיל', אלא ספר שירה בפרוזה ועוד איזו שירה בפרוזה. אז הנחתי שוב את הספר בצד, עד שאתפנה.

  • אז זו "ננינה" –

ננינה - ליאור גרנות
אז זכורות לי פעמים מטלטלות המעצבות עולמי ותפיסתו תוך קריאת ספרות מופת. אז זוכרת את הקריאות הראשונות שלי בספרים "לילה לילה" לאה גולדברג, "ציפור הנפש" מיכל סנונית, "שיר השירים" 'אשר לשלמה', "ארבעים שירים" נתן אלתרמן, "גן עדן לאורז" רוני סומק, "תת ההכרה נפתחת כמו מניפה" יונה וולך, "פרפר פרלין" לורן מילק, "להבעיר את המים באש" נעם פרתום, "יומן ירח" דיתי רונן, "לוליטה" ולדימיר נבוקוב, "ההוביט" וכמובן "שר הטבעות" ג.ר.ר. טולקין, "חולית" פרנק הרברט, "אורלנדו" וירג'יניה וולף וכו.
אז המשותף לקריאות ראשונות אלו ולקריאות החוזרות שבאו בעקבותיהן הן תחושות ההתעלות. אז זו החוויה שלי, כשחשיפה ליצירה העשויה כמלאכת מחשבת מרטיטה יסודות מחשבתי ונפשי. ואז התובנה שלעולם לא אתעלה לכתיבה כה פנטסטית – אז קראו נא פנינה נדירה זו ואולי היא תהלום שוב ברכות, כפי שהלמה בי – ננינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *