אשה כותבת שירה היא כמו משווה שדיה מול מראה עגולה בחדר השינה, חוטי גומי שחור חותכים בה.
כששקית סוכר חום מתפזרת על השיש במטבח, אשה אוספת מילים כפירורים, בלשונה תאווה לה.
שנאה עצמית בשנאה עצמית בשנאה עצמית בשנאה
עצמית בשנאה עצמית בשנאה עצמית בשנאה.
אשה כותבת שירה היא כמו משווה שדיה מול מראה עגולה בחדר השינה, חוטי גומי שחור חותכים בה.
כששקית סוכר חום מתפזרת על השיש במטבח, אשה אוספת מילים כפירורים, בלשונה תאווה לה.
שנאה עצמית בשנאה עצמית בשנאה עצמית בשנאה
עצמית בשנאה עצמית בשנאה עצמית בשנאה.
ענבל את ממש מתפרעת אוספת בתשוקה מלים ומפזרת לנו ברשת
תמשיכי כך
בהצלחה לספר הבא
דוד יקירי, חח.. חן חן!! ותוהה האם השיר הזה יכנס לספר השלישי