על שנאת טו באב..!!

והנשיא ראובן ריבלין גינה את פשע השנאה – "התכנסנו לאירוע משמח, אך השמחה נפגמה עם פשע שנאה נוראי בבירת ישראל ונדקרו אנשים שחגגו את החופש שלהם להביע את זהותם ותפיסת עולמם. אסור להשלים עם פשעים כאלה ועלינו להוקיע את המבצעים אותם והתומכים בהם" (30.7.15)

ומתוך "איפה תהיו" (רעב, 2014) מאת פאט פארקר בתרגום יעל לוי חזן, יצר את המם הקולע לרשת חברתית ערן צלגוב, משורר מתרגם צייר וחבר טוב –

הם יבואו בשביל הסוטימות - פאט פרקר

וכתבה דברים שאסור לשכוח ליהי רוטשילד, חברתי עוד מימי "מופע הקולנוע של רוקי" –

RHPS-Lips

"לפני שיתחילו כל דיבורי ה״זה לא פוליטי״, ומצעד הח״כים והבכירים המחבקים, אני מקדימה תרופה למכה ואומרת, או למעשה צועקת שזה כן פוליטי. זה לגמרי פוליטי, ולא רק בגלל שעניינים להט״בים הם פוליטיים.

זה פוליטי, כי ההסתה נגד הקהילה הלהט״בית מגיעה תמיד מצד אחד של המפה הפוליטית, ומי ששותקים למולה משתייכים אף הם לאותו מחנה פוליטי. זה פוליטי כי הניסיונות למנוע את קיומם של מצעדי גאווה מגיעים תמיד מצד אחד של המפה הפוליטית. זה פוליטי כי הארגונים שמפגינים נגד המצעדים, מאיימים על הצועדים, מוציאים התרי רדיפה דתיים וחילוניים למיניהם ומתירים את דמנו, משתייכים כולם לצד אחד של המפה הפוליטית. זה פוליטי כי מי שמבצעים את פשעי השנאה כלפי הקהילה הלהט״בית משתייכם לצד מאוד מסויים של המפה הפוליטית.

יש להט״בים ימנים ולא כל הימנים להט״בופובים. יש להט״בופוביה גם בשמאל, להט״בופוביה מהסוג הליברלי של ״כמה מחברי הטובים הם״, או ״שמעת שהבן של זו הומו, איזו מסכנה״, או ״זה ממש סבבה עד שזו הבת שלי״. אבל ההסתה, האיומים, הדקירות ופשעי השנאה מקורם בצד הימני של המפה הפוליטי, ואין לי שום כוונה לתת לאמירות ה״זה לא פוליטי״ לכסות על זה. להט״בופוביה היא עניין פוליטי. המאבק כנגדה הוא עניין פוליטי, ואתן מוזמנות לבחור צד. אני כבר מזמן בחרתי."

ויונה וולך כבר עלתה על  ז ה הרבה לפני שנפטרה בשיר מתוך ספרה "מופע" (הקיבוץ המאוחד, 1985). תוכלו להאזין לערן צור קורא בצורה מופלאה את השיר כאן, בהקלטה מתוך האלבום "אתה חברה שלי"

אתה חברה שלי / יונה וולך

אַתָּה חֲבֵרָה שֶׁלִּי

יֵשׁ לְךָ רֹאשׁ שֶׁל בַּחוּרָה

וְאַתָּה בַּחוּרָה בַּחוּרָה

כְּמוֹ שֶׁהַיֶּלֶד הַמָּתוֹק הַהוּא

אָמַר לִי בְּהַעֲרָכָה

אַתְּ בַּחוּר בַּחוּרָה

אוֹ לְהֶפֶךְ בַּחוּרָה בַּחוּר

כִּי מֵהַתְחָלָה

מַפְחִיתִים בְּעֵרֶךְ נָשִׁים

מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת

אֲבָל הָרֹאשׁ הַמְּסוֹבָב שֶׁלְּךָ

עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לָגוּר עִם בַּחוּרָה

הִיא אוּלַי בַּחוּרָה בַּחוּר בָּאֱמֶת

אֲבָל אַתֶּם לֹא מְדַבְּרִים עַל זֶה

מְנַהֲלִים חַיִּים מְמֻסָּדִים

"כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ"

דּוֹמִים לְכָל הַחַיִּים הָאֲחֵרִים

אֲבָל רֵיקִים לְגַמְרֵי

רַק כְּלַפֵּי חוּץ

בְּלִי תְּכָנִים שֶׁאֵין

שֶׁאֵין

כִּי הַמַּהֻיּוֹת שֶׁלָּכֶם אֲחֵרוֹת

וְהֵן שׁוֹתְקוֹת וּמֻשְׁתָּקוֹת

וּמְצֻנְזָרוֹת

הִיא אוּלַי לֹא יוֹדַעַת

וְאוּלַי גַּם לֹא תֵּדַע

שֶׁהִיא לֶסְבִּית שֶׁמַּעֲדִיפָה בַּחוּרִים

וְאַתָּה הוֹמוֹ שֶׁמַּעֲדִיף בַּחוּרוֹת

וְאַתָּה בַּחוּרָה

הִיא בָּחוּר

זֶה דֵּי מִסְתַּדֵּר בְּיַחַד

הָרֵי הַמֹּחַ מַה שֶּׁמְּשַׁנֶּה

וְלֹא הַצּוּרָה הַגּוּפָנִית

בֵּיצִים מְדֻמּוֹת

הַמַּסְתִּירוֹת כּוּס תַּאַוְתָנִי

אוֹ כּוּס

הַמַּסְתִּיר בֵּיצִים

קְצָת יֹפִי הֶבֶל חֵן

גּוֹרֵם לְדַיֵּק וְיִצּוּב הַסְּטִיָּה

הַמִּתְעוֹרֶרֶת בִּלְעָדָיו

עִם הַיֹּשֶׁר הַמֻּפְרָז

הַמּוֹתֵחַ קַו יוֹרֵד מֵהַפֶּה לְמַטָּה

חֲסַר הוּמוֹר וְשֶׁקֶר הַחֵן

בְּשָׂפָה כִּבְיָכוֹל תּוֹרַת הַפַּשְׁטוּת

שֶׁלֹּא לוֹקַחַת אֶת קִיּוּם הַשֶּׁקֶר וְהַנְּכָלִים

עַל חִנָּנִיּוּתוֹ קְלִילוּתוֹ עַרְמוּמִיּוּתוֹ הַמֻּרְכֶּבֶת

שֶׁצָּרִיךְ לְהֵאָבֵק בָּהּ שֶׁהִיא הֶכְרֵחִית

שֵׁד קָטָן וְרֵיק וּמַצְחִיק

אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי רְגָשׁוֹת מְדֻיָּקִים

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַקּוֹל הַדָּפוּק שֶׁלְּךָ

הַמְּעֻשָּׁן הַשָּׂרוּף הַצִּינִי

וַאֲנִי מַכִּירָה מִזָּוִית הַפְּגִיעָה שֶׁאַתָּה פּוֹגֵעַ בִּי

אֶת הַקּוֹל שֶׁל הַהוֹמוֹ

שֶׁתָּפַס אוֹתִי בְּטָעוּת וְהוּא מְנַצֵּל אוֹתָהּ עַד הַסּוֹף

כְּדֵי לַעֲבֹד עָלַי אוֹרֵב לִי וּמְחַכֶּה שֶׁאֶתֵּן הַכֹּל

בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת אֵיזוֹ טָעוּת הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיךָ כְּמוֹ אֶל בָּחוּר

קָרָאתִי לוֹ אַתָּה

אַתְּ מְנַצֶּלֶת אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת עוֹלָה עַל בּוּרוּתִי הָרִגְעִית

וְצוֹלֶבֶת אוֹתִי מִיַּד

שׁוֹכַחַת אֶת עַצְמֵךְ וְאֶת הַבְּעָיָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל חַיַּיִךְ

אוּלַי נִזְכֶּרֶת בָּהֶן דֶּרֶךְ שִׁכְחָתִי מֵעָלַי שׁוֹכֵב פַּרְצוּף

שֶׁמְּחַכֶּה לִרְגִישׁוּת לֹא הַכָּרָתִית מִצִּדִּי כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל

בְּלִי לַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה בְּהִלּוּךְ חוֹזֵר לִלְמֹד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ

כְּדֵי לְהַצִּיב לָךְ מַלְכֹּדֶת יוֹתֵר מְתֻחְכֶּמֶת בַּפַּעַם הַבָּאָה

וְשׁוֹכַחַת שֶׁאַתְּ כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר

רוֹצָה לְהִתְקַיֵּם לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים

לְהַמְשִׁיךְ קַו רֶצֶף שֶׁל הֲוָיָה

שֶׁלֹּא נֶחְתַּךְ

זוֹ רִשְׁעוּת נָשִׁית אֲנִי מְגַיֶּסֶת פִּתְגָּם לְעֶזְרַת הֲבָנָתִי

וְקוֹפֶצֶת עַל הַמְּצִיאָה בְּחַיַּי אֶפְשָׁר לְהָבִין מַשֶּׁהוּ

מַמָּשׁ מִבְנֶה נָשִׁי טִפּוּסִי רִשְׁעוּת נָשִׁית

וְלִהְיוֹת תָּמִיד עַצְמֵךְ

חֲבֵרָה שֶׁלִּי מְתוּקָה עִם בֵּיצִים

וְגוּף שֶׁל בַּחוּר

הַחֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי שֶׁמִּמֶּנָּה אֲנִי מְבִינָה אֵיךְ רֹאשׁ שֶׁל בַּחוּרָה

עוֹבֵד

לְהִתְוַדֵּעַ לְמֶרְכָּזִיּוּת שֶׁל חַיִּים

לְאִישִׁיּוּת הַמִּתְהַוָּה מֵהֶרֶף לְהֶרֶף לְאִי הַמּוּדָעוּת שֶׁל עַצְמֵךְ

לְאִי יְדִיעַת מַהוּת עַצְמֵךְ בְּעַצְמְךָ

כְּשֶׁהַמַּהוּת הַמִּינִית הִיא הַמֶּרְכָּז שֶׁלָּהּ אֲבָל כְּאֹפִי לֹא כְּמִין

מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַפְרִיד אוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ כְּקוֹל נָקִי

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֲקוֹ אִם לֹא יוֹדְעִים אוֹתוֹ

כְּאִלּוּ שֶׁאֵינֶנּוּ

אֵין כּוּס בֵּין הָרַגְלַיִם אֵין זַיִן שָׁם

נְשָׁמָה חַסְרַת גּוּף מִסְתּוֹבֶבֶת בַּבַּיִת

מַה שֶּׁמַּסְבִּיר אֶת הָאֱמוּנוֹת בְּהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ מִנִּתּוּקָהּ מֵהַגּוּף מֵהַתּוֹדָעָה

הַנֶּפֶשׁ אֵין לָהּ גּוּף אֲבָל לַגּוּף יֵשׁ נֶפֶשׁ

הַבָּעוֹת הַפָּנִים מַכְחִישׁוֹת אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל הַגּוּף

כָּל הַזְּמַן מְדַבְּרִים עָלֵינוּ הַנֶּפֶשׁ וֶאֱלֹהִים וְזֶה טוֹב מְאוֹד

אַחֶרֶת הָיִינוּ שׁוֹכְחִים שֶׁאָנוּ קַיָּמִים חַיִּים

אַחֶרֶת הַכֹּל הָיָה הוֹלֵךְ לְאִבּוּד בְּלִי הַהַפְרָדָה שֶׁל צַד שְׁלִישִׁי

בַּמִּקְרֶה הַזֶּה אִמּוּץ זֶהוּת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית אֲבָל חַשְׁדָנִית מַסְפִּיק

 

מבטנו נוטה כרגע לצד החשכה והזעם אבל תמיד בתקווה שנוכל להפנות פנינו לאור ולשלום..!!

גאווה ושלום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *