קשובה לשעון קרני אור הלבנה, חודרת דרך חלון חדר השינה. פושטת שכבות מעורה ומתמסרת לליטוף המרעיד קצוות בצמירמור. מתענגת על קול כיווץ השפתיים לעבר פטמתה השמאלית, הרגישה יותר /
זמן לגניחות ואנקות חלב / זמן לאנחות והמיות דבש /
אלא שהיא לא מסופקת / אלא שהיא לא שבעה ועוד –
אשיב לך בשיר הנושא של הספר הבא
אוֹר יָרֵחַ
אַדְלִיק שֹׁבֶל נֵרוֹת לְמַעֲנֵךְ
אֲכַבֶּה אֶת הָאוֹר
וַאֲבִיאֵךְ אֶל חַלּוֹן יָרֵחַ
זָהֲרוֹ יְלַטֵּף אֶת גּוּפֵךְ הָעֵירֹם
דֶּרֶךְ זְכוּכִית שְׁקוּפָה
וְכָל לִטּוּף יִהְיֶה כְּמוֹ מִלִּים
אוֹהֲבוֹת
לִפְנֵי שֶׁהֻדְפְּסוּ
דוד יקירי,
אם כך את השיר הזה ארצה לקרוא בהשקת ספרך הבא..!! האם תאות??