רוצה לנסוע ולבכות לנסוע ולבכות עד לכנרת עמוקה ומתוקה. עד הכנרת, שתתמלא בדמעות מלוחות. כמה שנים היתה מתוקה ושלי. כמה לילות חסרה בחיבוקה הרחמי, שעטף אותי, כלולאת אינסוף, בגזרתה הצפונית הקשה בגזרתה הים תיכונית הרחבה. אשוב אליה בידיים עמוסות אשמה,
כבת אובדת ויחידה לאמה.
(טיוטת רשת, אוקטובר 2014)
דיבר אלי.
גליה יקירתי,
תודה לך מאד!! חשובה לי הנגיעה דרך המילים..
״כמה שנים היתה מתוקה ושלי. כמה לילות חסרה בחיבוקה הרחמי, שעטף אותי, ״
זַעֲקַת הַגּוּף
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת
זַעֲקַת גּוּפֵךְ
עַצְבוּת יָרְדָה אֵלָי
גַּם אִם רָחוֹק
מִגּוּפִי
נַאֲקַת כְּאֵבֵךְ
מוֹתַחַת אֶת עוֹרִי
צְמַרְמַר
דוד יקירי,
תודה מאד על הציטוט שבחרת!!
הרי יודעת שאתה –
"שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת
זַעֲקַת גּוּפֵךְ.."