א.
הלילה קרניה חדרו לדמי,
בדמי זורמות קרני הלבנה.
ליטופיה חומקים אל קפלי,
מהפכים בטני הרכה.
ב.
קרבות ומדלגות אלי שעות זעירות,
כטיפות פעוטות המלחלחות שפתי,
באורן קרירות מתוקה שכמעט שכחתי.
ג.
שובי שובי הלבנה
אחזה בך מאירה,
כמחולת המחניים.
מוארת ומתבוננת בי כאן –
במקום אחר, מחוץ לזמן.