אורגות תודעה אחרת..

בשיא שרב חג השבועות, הצורב את העור, יצאנו לבקר בתערוכה "ארוגים בתודעה" במוזיאון ארץ ישראל, אוצרת התערוכה אירנה גורדון שכתבה היטב כי "..בזכות אמנים שהטקסטיל מהווה עבורם כלי ביטוי מרכזי, פואטי ופנטסטי.

התערוכה מפגישה בין עבודותיהם של מעצבי טקסטיל, אמנים חזותיים ויוצרים רב-תחומיים אשר משקפות את מרכזיותו של הטקסטיל בחיפוש אחרי דרכים חדשות, קיצוניות וחתרניות לביטוי ולשימוש בעולם העיצוב והאמנות, ואת האופנים בהם גבולותיו נבדקים ונפרצים כל העת. התערוכה מציעה התבוננות בממדי הזמן והמרחב כפי שהם נתפסים בתוך הטקסטיל, מחשבה על ההיבטים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים הטמונים ונגלים בו, וחוויה של האופן בו הטקסטיל ארוג בתוך תודעתנו כחומר וכהפשטה." (מתוך אתר מוזיאון ארץ ישראל)

צילמתי 30 שניות, בידי הרועדות כמובן,  גופיה שהוצגה מתוך המיצב "אחד אחד" (2013) תמר בנאי. חומרי הגלם של המיצב הם פיסות פורצלן בעבודת יד ובשרפת חשמל, רשת ברזל, חוט כותנה, עץ ומאוורר. המיצב משמיע קולות עדינים ונעימים. זאת בניגוד לחומרים החדים והנוקשים מהם הוא נוצר ועשוי –

כל התערוכה פשוט מרתקת, מעוררת מחשבה, מאד מהנה ואפילו מעלה חיוך. אבל, לקראת סוף הסיור שעשינו לעצמנו בתערוכה, מאד שמחתי למצוא שתי עבודות של חברת רשת שלי, עביר עטללה, היוצרת בכשרון רב ובדייקנות עבודות חזותיות מלאות הבעה. זאת תוך בחינה ביקורתית של עמדות מגדריות מסורתיות המשתנות בחברה ובתרבות הדרוזית-ישראלית.

על רקע אחת העבודות של עביר עטללה, אמא שלי, ביימה וצילמה אותי תוך שהיא בוחרת להתייחס למחוות תפילה של נשים וגברים. קראתי לצילום-

אורגות תודעה | בתפילה אחרת

ברקע עבודה של עביר עטללה במוזיאון ארץ ישראל יוני 2014- ענבל כבתפילה2

2 תגובות

    1. אורנה יקירתי,
      אכן.. לעונג הוא לי!!
      אגב, אחת העבודות שלכדה אותי וגרמה לי לחייך היא המיצב והווידאו-ארט של רקמה ילדותית בצבעי אדום וורוד עם מילות תפילה בעברית.

      ענבל אשל כהנסקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *