אל תנסי לכתוב שירה

את תחושת שערה אחת על צווארה המיוזע, לא תוכל לתאר בשירה.

את טעמו של משקה התוסס על לשונה, לא תוכל לתאר בשירה.

את ריחה הממכר של גוף בתה הישנה, לא תוכל לתאר בשירה.

את צלילן של אנחות הלילה שלו, לא תוכל לתאר בשירה.

 

אל תנסי לכתוב חיים – נשמי אותם פנימה, אל ריאותיך.

4 תגובות

    1. דוד יקירי, זו הגדרה אפשרית של כתיבת רצף.. לדעתי, כתיבת רצף היא יותר ניקוי מערכות תוך המרה לחומרי שירה!! בכל אופן, חשבתי יותר על לחיות את השירה במקום לכתוב את החיים.

      ענבל אשל כהנסקי
      1. זה היינו הך ענבל שהרי בנקותך מערכות דרך כתיבה אתה כותב
        וחומרי השירה האלו שלך ושל אחרים משמשים אותך לחיים
        וכך אתה חי אותם
        לדוגמא;
        משה אוחיון כתב שיר על הלחם
        הוא לחם הבית שנוהגים הצפון אפריקאים לאפות לשבת וחג
        לחם הבית נקרא גם לחם החג
        ותיאוריו היו יפים
        ובאותו הרגע נאפה הלחם שלנו בסמוך אלי וריחו עלה באפי
        ניגשתי לתנור וצפיתי בזהוב הלחם צילמתי ושלחתי למה אוחיון עם התגובה
        הוא שאל נרגש האם זו תמונה ישנה או שקמתי ברגע זה לצלם
        סיפרתי לו והוא אהב מאד

        1. דוד יקירי,
          אני מקבלת את הערותיך והארותיך, ומאמצת אותן בחום!! הלוא השיר הזה נכתב כך גממ.. כבר זמן מה שאני מנסה לתאר את תחושת שערה אחת על עורי המיוזע. ומשם המשכתי לכתוב את הסובב אותי. השורה האחרונה בשיר נוצרה תוך כדי כתיבה וכמחווה לחגית גרוסמן או שמא לאילן ברקוביץ' שהרי הם דומים בדעותיהם ודומני שגם חברים טובים.

          ענבל אשל כהנסקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *