אני לילית ואני בתה

אני לילית ואני בתה, טובעות באבקת הכשפים של לילות צחורים. כשסוגדות לו, לאדם הראשון תשוקתנו ותשוקתו לנו. מתמסרות לטעם הדם המתוק בחלל הפה ונשיקותינו, הדרך לחילופי נוזלי דם וחלב, כדבש. משרטטות באצבע מורה את גופו של אדם הראשון: שביל רוק סמיך נוטף משפתיו במורד צווארו על חזהו על בטנו על איברו הנוטף; שביל זרע סמיך על אשכיו במורד ירכיו על ברכו ושוקיו על כפות רגליו. עד שבעקבו ישוף נחש ושתינו נקונן נהרות דמע יללות נהי. עד שכמעט נצא מדעתנו, אז נצחק ונצחק –

Evanescence – Origin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *