** ("הלוואי שיכולתי לעשות את גופו של כל שיר מגופי שלי" אלחנדרה פיסארניק)

לו יכולתי לעשות כל זכרון גוף לחלק מזכרון גופי שלי, הייתי עושה זאת ויוצאת מדעתי. לא הייתי תוהה בערפילי מחשבות, אלא זוכרת בתודעתי הגופנית המרובה רבדים ושכבות ששת המיליון שמתו וחיים בדמי. הייתי רואה בעיני הבשר שלי את אלו שעמדו עלי לכלותי. הייתה יוצאת נשמתי ממני ודעתי אובדת ללא שוב. שנאמר: "בדמייך חיי" ואני חיה. חיה וצורחת עד אבדן הזעקה –

והשאגה נמשכת

2 תגובות

  1. ענבל יקירה

    כְּאֵב שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִן הַמִּלָּה/בעקבות מזי כהן מלמד

    לִפְעָמִים הַכְּאֵב גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה מֵהַמִּלָּה. הִיא אָמְרָה
    וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי מִמֶּנָּה אֶת הַמִּשְׁפָּט, כְּדֵי לִכְתּוֹב אֶת מָה שֶׁלֹא יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב כָּלהַשָּׁנָה, וְכָל שָׁנָה, אוֹתָן חֲוָיוֹת קָשׁוֹת שֶׁל מִי שֶׁרַק שׁוֹמֵעַ אֶת הַסִּפּוּר.
    וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אָבִי בְּפֶרֶךְ בַּנָּמֵל בְּטוּנִיס, כְּשֶׁסְּבִיבוֹ שׁוֹטְרִים גֶּרְמָנִיםוְאִיטַלְקִים, נִשְׁמְעָה לִי רוֹמַנְטִית כְּשֶׁסִּפֵּר שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ לַחֲבֵרִים בְּאִיטַלְיָה.
    וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִתְמוֹדֵד עִם הַסִּפּוּר הַגָּדוֹל – אֵינִי יָכֹל לְעַכֵּל, וְכָךְ נִתְקַעבִּגְרוֹנִי וּמִקְלַדְתִּי.
    כֵּן, אוּלַי צָרִיךְ אֲנִי לַעֲלוֹת מָעֲלָה וּלְרַחֵף מֵעַל כָּמוֹךָ;
    וְעַד כַּמָּה גָּבוֹהַּ אוּכַל לְהַגִּיעַ, שֶׁאֲנִי – רַגְלַי עַל הַקַּרְקַע?
    לֹא! אֵינִי יָכֹל לִכְתֹּב גַּם עַכְשָׁו, כִּי אֵין לִי מִלִּים לַכְּאֵב הַזֶּה;
    אֵין לִי מִלִּים לְרַפֵּא אֶת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁזֶּה קָרָה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *