** (הנה אני סבתי..)

לזכרה של סבתי, חנה שכטר

הנה אני סבתי, חנה ושמלת גופי הרוחפת זרועה כתמי זקנה
שאני טועה בהם וקוראת "אלו כתמי שמש כי העור זוכר.."
נשיקות החמה הירושלמית עלי – אשה שגילה נשק במרחק
שנת נגיעה לתשעים שנות חיים ונכדתה התוהה

בעמקי לבנו אנחנו יודעות כי לא החמה נשקה לשפתנו,
אלא הלבנה ועורנו מוכתם צריבות אורה צחורות מכוכבות.

תגובה אחת

  1. פינגבק:לזכרה של סבתי, חנה שכטר – האדמונית יותר מכל סבותיי!! | אישה שהיא אריה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *