התנסות הדדית בצילום פורטרט משוררת..

סמאל אהובי - על כסא מרופד קטיפה 1לאחר חודשי חיזור הדדי ושכנוע עצמי כי אני ראויה, הגעתי לסטודיו של הצלם מיכה שמחון, בן זוגה לחיים של המשוררת סיגלית בנאי, השוכן במקלט אמן בתל אביב. התברר לנו ששנינו חולקים עבר והווה זוגי דומים / שנינו חולקים גם  תשוקות לצילום, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ושירה ארוטית. לאחר שתיית קפה שלו ואכילת תפוח שלי, בחרתי כיסא עץ מרופד קטיפה והתיישבתי עם "סמאל אהובי" (פרדס, 2013). המתנתי בזמן שמיכה כיון את התאורה ומדידות אור ההכרחיות לצילום סטודיו. אז התחיל הצילום  עצמו תוך כדי דיאלוג על עקרונות בצילום שהוא הסביר / עקרונות בשירה שאני הסברתי. החלפנו חוויות על הקרנות של מופע הקולנוע של רוקי והתנסויות בצילומי עירום, מנקודות מבט שונות / החלפתי תנוחות רבות מאד ומעט אביזרי לבוש. היתה לנו שיחה מרתקת על ההיסטוריה של השפה העברית ועל פמיניזם, במבט על. מיכה מתכוון לצלם עוד משוררות ומשוררים והמלצתי על נעם פרתום, לורן מילק, סיגל בן יאיר וטל ניצן. לאחר שהותשנו, נפרדנו בחיבוק ונשיקות. הסתובבתי מעט נשמתי את תל אביב ואז חזרתי לנשום את רעננה.

(עד שנבחר צילום / צילומים שיודפסו, העלתי צילום שאני צילמתי בסטודיו)

2 תגובות

  1. נשמתי את הפוסט שלך, (בכלל יש לי המלצה גורפת לאחרונה בעקבות "תנשמי") . ראשית כיף לכם, נשמע כמו אותם רגעי חסד שאדם לוקח לעצמו. שנית מסוקרנת לראות את הצילומים, ולסיום ברור לי כעת למה אני אוהבת את הצילומים שלך, יש לך גם את זה. בורכת.
    מבטיחה להמשיך לעקוב. עפרה שלו

    עפרה שלו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *