שוב ושוב האיילה עולה

דמות האיילה בשירה ריתקה אותי מתמיד וכבר כתבתי על ואת זה ברשומה קודמת (קישור בסוף). זאת בשל שמה של אם סבתי הג'ינגית האהובה (מצד אמי), איילה דוברוביץ (נפטרה בתאריך טו' אדר תשמ"ו). חוזרת מוצאת עצמי סוקרת ומתרגשת בשל שפע האיילות בשירה. הלוא, תחילה הכרתי ושרתי בהתלהבות כילדה "מה עושות האיילות" לאה גולדברג. שנים עברו וכנערה מתבגרת נחשפתי לשיר "עכשיו הזאבים בבטן האיילה" רוני סומק, שציטטתי שוב ושוב. נכון מאד, זה שיר מחווה לשירו "איילה אשלח אותך" אמיר גלבע, שנגע בי רק ברפרוף למרות היותו שיר חזק ונוקב. בהמשך הכרתי את שירה "מפלצת האיילה" ואת "איילה מה לי ולה.." יונה וולך כמובן שנסחפתי. לאחרונה נגעתי קלות בספר השירה "כשהאיילה תחלוף" לילך גליל (פרדס, 2014). בשנים אלו חוויתי כבר ישירות את שמחת הכתיבה.

שמחת הכתיבה / ויסלבה שימבורסקה
לְאָן רָצָה הָאַיָּלָה הַכְּתוּבָה דֶּרֶךְ הַיַּעַר הַכָּתוּב?
לִשְׁתּוֹת מִמַּיִם כְּתוּבִים,
שֶׁיְּשַׁקְּפוּ אֶת פִּיהָ הַקָּטָן כִּנְיַר הַעְתָּקָה?
מַדּוּעַ הִיא זוֹקֶפֶת רֹאשׁ, הַאִם הִיא שׁוֹמַעַת מַשֶּׁהוּ?
שְׁעוּנָה עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם קְטַנּוֹת שֶׁהֻשְׁאֲלוּ מֵהַמְּצִיאוּת
תַּחַת אֶצְבְּעוֹתַי מְנִיעָה אָזְנֶיהָ.
שֶׁקֶט – גַּם בִּטּוּי זֶה מְרַשְׁרֵשׁ בַּנְּיָר
וּמְיַשֵּׁר
אֶת הָעֲנָפִים שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַמִּלָּה "יַעַר".
מֵעַל הַנְּיָר אוֹרְבוֹת לְזִנּוּק
אוֹתִיּוֹת, שֶׁעֲשׂוּיוֹת לְהִסְתַּדֵּר לֹא טוֹב,
מִשְׁפָּטִים מְכַתְּרִים
שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֵהֶם מִפְלָט.
בְּטִפַּת דְּיוֹ יֵשׁ מְלַאי גָּדוֹל
שֶׁל צַיָּדִים עִם עַיִן עֲצוּמָה,
מוּכָנִים לָרוּץ מַטָּה בַּמּוֹרָד הַתָּלוּל שֶׁל הָעֵט,
לְהַקִּיף אֶת הָאַיָּלָה, לְהִתְכּוֹנֵן לִירִיָּה.
שׁוֹכְחִים שֶׁאֵלֶּה אֵינָם הַחַיִּים.
כָּאן, שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן, שׁוֹלְטִים חֻקִּים אֲחֵרִים.
עִפְעוּף הָעַיִן יִמָּשֵׁךְ, כְּכָל שֶׁאֶרְצֶה,
יַרְשֶׁה לְחַלְּקוֹ לִנְצָחִים קְטַנִּים
מְלֵאִים כַּדּוּרִים שֶׁעָצְרוּ בִּמְעוֹפָם.
אִם אֲצַוֶּה, כְּלוּם לֹא יִקְרֶה כָּאן לָעַד.
עָלֶה לֹא יִפֹּל שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנִי.
גִּבְעוֹל לֹא יִתְכּוֹפֵף תַּחַת נְקֻדַּת פַּרְסָה.
וּבְכֵן יֵשׁ עוֹלָם כָּזֶה,
כָּפוּף לְגוֹרָל שִׁלְטוֹנִי?
זְמַן שֶׁאֲנִי קוֹשֶׁרֶת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת סִימָנִים?
קִיּוּם שֶׁסָּר תָּמִיד לְמָרוּתִי?
שִׂמְחַת הַכְּתִיבָה.
הַיְּכֹלֶת לְהַנְצִיחַ.
נִקְמַת הַיָּד בַּת הַתְּמוּתָה.

תרגם מפולנית – רפי ויכרט

כננ.. היום ובסגירת מעגל מסוימת קראתי (בעיתון הארץ – ציון 20 שנה לזכיית שימבורסקה בפרס נובל -תוך בחירת משוררותים בשירה שלה ונימוקיהם), ולא לראשונה, שוב את שירה "שמחת הכתיבה" ויסלבה שימבורסקה. בבית השירה הראשון דמות האיילה מדלגת בארס-פואטיות מובהקת. ואמנם עסקתי עד כה בשירים, שבכותרתם מופיעה האיילה. בכל זאת, הופתעתי מעט מבחירת רוני סומק האהוב, בקריאתו מעל דפי העיתון לא להתייחס ישירות למוטיב האיילה, ההתייחסות הכי קרובה לזרימת הדם בעורקי האיילה היא זו – ".. מי שנולד עם דיו במחזור הדם. שימבורסקה מטשטשת את הגבול שבין החיים לשירה.." אבל זו זכותו המלאה להפליא.

איילות - אתי אמינוף

  • איילות, אתי אמינוף

ואם יש עוד איילות הביאו אותן לכאן, שאדע אותן.

לרשומה שלי – על איילה דוברוביץ ואיילות אחרות..!!

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *