ארבע פסקאות על אמנות השירה ועוד אחת לציון יום הולדתה של וירג'יניה וולף..

בערב שערך יחזקאל נפשי, משורר סופר וחבר טוב מאד, הוא דיבר על מקומה של השירה בעבר הרחוק והקרוב, יחסית. כלומר, מקומה של השירה בכתבי עת ובערבי קריאת שירה. יחזקאל יצר מעין רצף כרונולוגי בין מקומות כמו "קפה תמר" "הנסיך הקטן" (שלא הוזכר בשמו אבל ידעתי) עד "נורמן בר". במקומות אלו השירה חלק מהדופק ונלגמת יחד עם בירה כהה מרה.

בדרך הביתה דיברתי עם עם רותי אלוני לביא, משוררת אצנית ושכנתי הטובה מאד, על הפער בין השירה הכתובה לבין הדיבור היום יומי. רותי חשפה את הפער המורכב בין ההכרות ברשתות חברתיות באמצעות שירה כתובה לבין הכרות בערבי שירה באמצעות דיבור ישיר ובלתי אמצעי. בהקשרים כאלו פוגשים קודם את נפש הכותבות ורק אז פוגשות בה, פנים מול פנים.

בהמשך חשבתי על חשיבותה של השירה כאמנות המזוקקת ביותר. דרך המילים אפשר להביע כל דבר בעולם. מול כל מה שהאמנויות האחרות מנסות לתווך, שירה הישירה ביותר "..במיטב סדרן".

הגעתי לבסוף חזרה לביתי והבנתי שאני חלק ממיעוט ברות המזל: נשים יוצרות וכותבות שירה, שיכולות לחלק את זמנן בין ערבי שירה ופסטיבלי שירה, לבין חיי היום יום לבין כתיבה ויצירה בחדר משלהן; אין ספק, שגם גברים רבים היו רוצים זאת לעצמם. אלא שאצלי זה לא מזל, אלא שילוב של מצב נפשי וגופני לא יציב, לצד בן זוג וסביבה תומכת, בל אשכח אפשרות כלכלית להתקיים, יחסית.

האם הייתי כותבת על הרעיונות האלו לולא חל השבוע יום הולדתה ה133 של וירג'יניה וולף, הסופרת וההוגה הפמיניסטית?? אני באמת תוהה.. חיוך מתוק מריר.

חדר משלך

4 Comments

  1. ענבלי, "דרך המלים אפשר להביע כל דבר בעולם", אינני מסכים. במתימטיקה קיים המושג 'אסימפטוטה'. אסימפטוטה לקו עקום היא קו ישר, שהקו העקום מתקרב ומתקרב אליו, אך לעולם אינו מגיע אליו. דוגמה מפורסמת, שרבים מאיתנו מכירים מבית הספר, היא היפרבולה. כך הן המלים ביחס לתחושות, אנו מנסים לתארן במדוייק, אך יכולים רק להתקרב יותר ויותר. ולכן השירה אינה מתה, כי לעולם אינה מתמצה, אינה מגיעה לשלמות.

    אבינעם מן
    1. אבינעם היקר,
      אכן.. אין דבר מה מוחלט באמנות או בחיים, חוץ מהמוות!! מקבלת את הערתך אם תקבל את המוות כמוחלט, עד כמה שניתן לנו לדעת. 🙂 🙂

      ענבל אשל כהנסקי

להגיב על אבינעם מן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *