ההמשך שלי לפוסט "תהיות על כאב ואמנות"..!!

 פוסט קצר שכתבה חברתי, המשוררת והמרצה, ללי ציפי מיכאלי – 

"תהיות על כאב ואמנות

חשיבה על ציר התועלתנות או מה יוצא לי מזה בכל מעשה או קשר עם בני אדם היא מסממני הקפיטליזם שאנחנו חווים על בשרינו. אמן שניזון מהלך רוח ממילים ומרגשות מצוי בקו המשווה בו הוא צריך להתמודד עם בחירה בהתכנסות הטוטלית פנימה אל לב הנשמה ולהתמוסס בתוך הלך הרוח היצירתי כשמנגד עומד הצל שמהדהד את האמירה ההישרדותית הרציונלית הפרגמטית האנליטית שדורשת מימוש והגשמה בשפת היומיום.."

ללי ציפי מיכאלי

(ללי ציפי מיכאלי, צילם צבי פפר)

"..השפה הזאת לא תמיד מסתדרת עם השפה הפנימית הלבה שמתוכה פורצת היצירה. כואב. כואב מאוד. ומי שמצליח למזג בין שתי השפות מצליח להחזיק מעמד גם במסלול החיים הזה וגם במסלולי חיים אחרי שגופו יירקב ויישאר גולגולת+שלד חסר זהות."

SP_223721_HO_wk29art

(עבודה של הציירת ג'ורג'יה אוקיף)

מוצאת עצמי נאבקת לקיים את המתח הזה. על מנת להשאר כאן ולא לצאת מהדעת. אלא רק להתגרות בכוחותיי. שאני עורכת שירה באופן מקצועני ובעלת ניסיון רב ומוכח / שאני משוררת הכותבת מתוך הצורך לגעת דרך מילים, בנשים וגברים.

ארוס וטאנטוס - לנצח

(פוטו פואטיקה שלי "ארוס&טאנטוס – לנצח") 

זאת תוך איזון התשוקה למוות מול התשוקה למיניות, על פי פרויד – ארוס & טאנטוס לנצח כרוכים זה בזה. כל חיי עד כה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *