הנפש בזינוק לילי

המסך הלבן מעורר בי חשש פתע, אולי לא אמצא דרך נכונה למלא במילים נכונות. כל גופי מטלטל בצמרמורת. הלילה לא אמצא את דרכי, שמשולחת רסן, למלא מסך לבן במילים שורטות ומצלקות נפש חשופה. רק הלילה, מבקשת לבחור במילים מתוקות דבש במילים מרוות גשם –

מרפא לנפש השואגת

2 Comments

להגיב על ענבל אשל כהנסקי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *