מילים תחת אש "כוחה של לשון השירה היא ביכולת להתקרב.. אל הדברים עצמם"

בחרתי להביא תגובתה של חברתי ליאור גרנות, משוררת ומטפלת בביבליותרפיה לביקורת שנכתבה במרשתת. לא באמת משנה על איזה שיר מדובר אלא הרעיון העקרוני –

"כוחה של לשון השירה היא ביכולת להתקרב באמצעות הלשון אל הדברים עצמם. ואין שום דרך אחרת להתקרב אל האבסורד, הטירוף והשותפות שיש בסיטואציה שתיארת מלבד השפה שבה השתמשת שמצליחה לדייק את כל אלו. תיאור במלים נשגבות או אפילו ניטרליות כמו ״קללה״ מבלי לומר את הקללה עצמה – לעולם לא היה מצליח להעביר בדיוק מושלם כזה את כל מרכיביה של הסיטואציה. הביקורת שכתבו לך מעידה על הבנה מעטה בשירה לדעתי וביכולתה של השירה לפרוע את השפה, לשחק בה, לשלב משלבי לשון שונים, לתת למלים לעשות בך ובנו את פעולתן."

ליאור גרנות אחת

(זו ליאור הנהדרת)

אין לי ספק שזו דרך לכתוב בפרוזה פיוטית

את שכתבה יונה וולך בשירה פרוזאית –

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ
תֵּן לָהֶם הֱיֵה חֹפְשִי
אֵלּוּ תִּכָּנַסְנָה בְּךָ תָּבֹאנָה פְּנִימָה
עוֹשֵׂי צוּרוֹת עַל צוּרוֹת
יְחוֹלְלוּ בְּךֳ אוֹתָה חֳוָיָה
תֵּן לַמִּלִים לַעֲשׂוֹת בְּךֳ
אֵלוּ תַּעֲשֶׂינָה בְּךֳ כִּרְצוֹנָן
עוֹשֶׂה צוּרוֹת מֵחָדָשׁ בַּדָּבָר
תַעֲשֶינָה בַּדָּבָר שֶלְךָ
אוֹתוֹ הַדָבָר בְּדִיוּק
כִּי הֵן דָּבָר אוֹתוֹ תַעֲשֶינָה
הָבֵן תָבִין כִּי אֵלוּ תְּחַיֶינָה
לְךָ אוֹתָה חֳוָיָה וּפֵרוּשָׁהּ כְּטֶבַע
כִּי הֵן טֶבַע וְלֹא הַמְצָאָה
וְלֹא גִלוּי כִּי כֵּן טֶבַע
תַעֲשֶינָה טֵבַע דָּבָר בְּךָ
כְּמוֹ שֶתֵּן מִין חַיִים לַמִּלָה
תֵּן לַמִּלִים לַעֲשוֹת בְּךָ

השיר פותח את ספרה של יונה וולך "צורות" (ספרי סימן קריאה, 1985)

 

יונה וולך

(זו יונה הנהדרת)

וזו יצירת טקסט סאונד, לילך ואיילת, על פי השיר של יונה וולך – תן למילים

ונותרתי לאחר כל המילים, ללא מילים, משתאה..!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *