לילה לבן אחד ושתיהן יחד

מוצאת עצמה דרוכה ומתקשתת לזינוק בלילות לבן מאד. יותר ויותר גם בתה הופכת להיות דרוכה ומתקשתת לזינוק בלילות לבן מאד, אבל בזה שלה. עיקשת ומשוטטת בחצות אל הסלון ומתכרבלת לסיבוב שינה מחודש באור ובשאון חייה של אמה. הן אינן מתראות כמעט בשעות האור. לעיתים הן לא מתראות יממות שלמות – הולכת לישון ואמה עוד לא חזרה. מתעוררת בבוקר ואמה עוד ישנה.

לילה לבן אחד ושתיהן יחד. אלא שזה תזזיתי, אלא שזה מצית אותן אחת בשניה, בכבלי קרני הלבנה. זו לבנה חרמשית המביאה אותן לנשיכות ונשיקות, שחורקות מחוסר שימוש, אחת לשניה. היא מתכרבלת שוב בסלון. פעורת עיניים, שלא תגמר הלבנה ואמא שלה. מביטה באמה, כותבת אותן, לוחשת לעצמה סיפורי פיות וכשפי לילות.

מביטה על בתה הישנה בצדה המואר של הלבנה, היא עדיין או מעולם לא יצאה מצדה האפל –

Pink Floyd – Dark Side of the Moon

2 Comments

להגיב על דוד ברבי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *