על משמעותה של טיוטה ועריכתה

".. וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן, וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר הָאָדָם: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת. עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.."

  • תנ"ך, ספר בראשית, פרק ב'

כלומר, אדם היה בעצם טיוטה, לא מאד מוצלחת. חוה היתה הבחירה הסופית, לא??!! כמובן שלא במקרה הצעתי קריאה אפשרית זו בסיפור הבריאה. הלא אני פמיניסטית גאה אלא כלל לא אשה מאמינה, בלשון המעטה. אז מדוע בחרתי להדגים מהתנ"ך?? משום שלא זה רק "ספר הספרים" אלא גם אחד הספרים שעברו ממש הרבה שכתובים  עד שהגיעו לגרסתו הנוכחית. בעצם, התנ"ך גם הפך 'טיוטת הטיוטות'. כך, מתוך סיפורי התנ"ך נוצרו שני ספרים הנפוצים מאד בעולמנו – הקוראן & הברית החדשה. וברור שספרים אלו זכו להרבה טיוטות מתקדמות המעשירות ומשפרות את מקורן.

הופמן

  •  תמונה של הציור "אדם וחוה בנוף גן-עדן" (לודוויג פון-הופמן)

ולנקודה הבאה, נראה שרבות מהטיוטות המתקדמות גם מפרשות בצורה אחרת או מחזקת גרסת המקור. בנוסף, רבות מהטיוטות משפרות מלטשות גרסת המקור, הטיוטה הראשונה. אם כך, למה לטרוח ולספק לקוראים גרסה סופית, שהרי ניתן לערוך ולהוציא עוד גרסאות, האמנם?? כאן העלילה מסתבכת ועולה ברקע חשיבות השתלשלות ההשראה וסינון המילים האותיות, הרעיונות והרגשות.

אורלנדו - וירגיניה וולף

  • כריכת הספר "אורלנדו" (וירג'יניה וולף)

יש להדגיש שכל טיוטה היא סופית, נכון לרגע כתיבתה או / ו עריכתה או / ו פרסומה. אבהיר כוונתי, כשאני כותבת כעת יש אפשרות טכנית לתקן ולערוך עצמי תוך כתיבת הנוסח העולה על דעתי. אבל רק לפני כמה עשרות שנים לא היו מחשבים שמאפשרים זאת. כל טיוטה, החל מהראשונה ועד לסופית, היתה נתונה לבחינה מתמדת ולתיקון טעויות ושגיאות. כשזה נעשה בפעם הבאה בה היצירה נכתבה / הודפסה / הופקה. אז מה ההבדל בעצם, גם בעידן הדיגיטלי ניתן לערוך מיידית טעויות או שגיאות. אפילו הפיכת תכנים על פיהם באותה גרסת יצירה אפשרית ונעשית גם בפועל.

inbal-card-print2

  • שורה על כרטיס הביקור שלי, מתוך ספר השירה השני שלי "סמאל אהובי" (פרדס, 2013)

— אגב, בזמן שכתבתי את הטקסט הזה היתה נפילת מתח והמחשב כבה. טוב שיש מנגנון של שמירת טיוטות / גרסות בתוכנה בה אני משתמשת, נכון??!! —

האמת שהעלאת מהדורות והוצאות נוספות מאבדות משמעותן. אבל רגע רגע.. למה שאכתוב ואפרסם גרסה כלשהיא בטענה לפיה אין טעם בעריכה, של שירה למשל??!! אהה.. כנראה שהקריאה שלכן/ ם היתה מעט לקויה ברמת הקשב. כלומר, הרי ציינתי שמהתנ"ך דרך הברית החדשה & הקוראן ודרך גווני יצירות שבע האמנויות (וישנם גם סוגי אמנויות רב תחומיות) שפרשו, כמעט כל קריאה הוסיפה רובד העשירה וליטשה עד לצלילות מתגברת. זו מלאכתי, עריכת שירה עד לרגע כשהכותב/ ת ואני בדעה אחת. לפיה המילה&השורה&הבית&השיר – קובץ השירה ערוך. עד כה!!

— ואת הפסקה מטה הוספתי בעריכה!! —

אממ.. רציתי לכתוב גם על השירים שלי, כטיוטות מתמשכות ומתפתחות. על הדרכים שמעלה שירה לכאן ולרשתות חברתיות. על שיריה יונה וולך שפורסמו תחת כותרות שונות בספריה השונים.על מעשה דומה שבחרתי לעשות בשיר מתוך ספר השירה השני שלי – השיר יראה אור בספר השירה השלישי שלי תחת כותרת מעט שונה ובעלת משמעות מפליגה לגבי. ואציין כעת את שמות עורכי ספרי עד כה, כולן/ ם אהובים עלי מאד מאד. כולן /ם השפיעו לא על השירה שלי אלא גם עלי חיי, והרי זה הינו הך בעיני. את "פראי היום" (כרמל, 2009) ערכתי עם רונן אלטמן קידר. את "סמאל אהובי" (פרדס, 2013) ערכתי עם יקיר בן משה. את ספר השירה השלישי שלי ערכתי תחילה עם אפרת מישורי ולאחר מכן עברתי לערוך אותו עד תום עם גל אלגר.

3 Comments

  1. "למה לטרוח ולספק לקוראים גרסה סופית שהרי ניתן לערוך ולהוציא עוד גרסאות." שאלה מעניינת. אולי כי ישנה חשיבות לנקודה, לבחירה גם עבור היוצר. זה שנבחרה אפשרות אחת מתוך מגון אחרות מאפשר לו לשחרר את יצירתו ולפתח את היצירות הבאות.

    שירי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *