שקועה באבקת כוכבים, 02.00 .p.m

שוב מביטה החוצה דרך חלון חדר השינה.

אלא שזו שעת לילה קטנה מאד, אהובה חולם לצידה.

ילדתה ישנה ונושמת דווקא על הספה בסלון והכלבה איתה.

לא זוכרת מתי לאחרונה התעוררה בה התשוקה לאבקת כוכבים.

זוכרת היטב שנות ילדות והתבגרות בהן שקעה באבקת כוכבים,

שהילכו עליה מוראות וקסמים משונים מאד.

 

"לילות בילדותי הייתי נכנסת לאמא למיטה ויחד הסתכלנו, דרך התריסים, באורות הפנסים של מכוניות נוסעות וניסינו למצוא בהם סימנים ואותות. אמא קראה לי 'נפרטיטי' (מלכה פרעונית). כשהתבגרתי אבא סיפר שגם הוא לא ישן לילות והיה שעות מגלף ומפסל באורן ירושלמי. אבא קרא לי 'קאט בלו' (שודדת אמריקאית)."

 

אלא שהלילה נכנס אור הלבנה  לדמה.

הלילה לא השפיעו עליה שלל הכדורים

לנעימות הצרצרים ותקתוק השעונים, כולה התפעמות

למשמע מנוע אופנוע חולף או ציפור קוראת בחשכה.

משב רוח קרירה מתוקה מעורר בה אבקת כוכבים

משב רוח מתוקה רעננה ומתוכה אבקת כוכבים.

חסרת מעצורים פוסעת מחדר השינה

והלילה היא מודה בפני עצמה, זו התמכרות.

היא מכורה לאבקת כוכבים, שדממה יחסית נותנת

את אותותיה באצבעות נרעדות על המקלדת,

מאפשרות למילים להיות ולעשות דברים ומעשים –

בראשית היתה המילה / בראשית היתה המילה /

בראשית היתה המילה / בראשית היתה המילה /

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *