* (תלוש)

תלוש שערות ערוותי כעשבים שוטים סביב פרח הפורח רק לרגע אחד, בוורוד עז, מפיץ ריחות משכרים של דבש וחלב חם צעד מבושם ותלוש באצבעות בוטחות יותר ויותר תלתלי ערוותי האדמונית עד שחלקת עורי וקפליו יפרשו אל אד נשימתך.

הַלְוַאי וְהָיְתָה מַמְאֶרֶת / מתוך "סמאל אהובי" (פרדס, 2013)

נִלְכֶּדֶת וּבוֹטֶשֶׁת אֶת גּוּפָהּ, לְמוֹטֵט אֶת הַלְּפִיתָה בְּמַעֲמַקֵּי הָעֲצַבִּים הַלַּבְנוּנִיִּים, שֶׁמִּשְׂתָּרְגִים מַעְלָה וּמִתְפַּשְּׁטִים מַטָּה, עַד קַצְווֹת הַגּוּף הַמְּשַׁקְשֵׁק מֵאֵימַת הָרְעִידוֹת הָאַלִּימוֹת, וּמִתּוֹכָהּ קוֹלוֹת חַיַּת פֶּרֶא שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהַשְׁתִּיק, אָז אֲנִי צוֹעֶקֶת.

* (רק אתה, סמאל..) מתוך "סמאל אהובי" (פרדס, 2013)

רַק אַתָּה, סַמָּאֵל*, אֲהוּבִי, רוֹצֶה לְזַיֵּן אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי כָּךְ מִתְפַּתֶּלֶת בִּכְאֵבִים וּבַעֲוִיתוֹת הַמְּהַפְּכִים אוֹתִי עַל בִּטְנִי. מְמַלְמֶלֶת הַשְׁבָּעוֹת וּלְחָשִׁים שֶׁל תְּשׁוּקָה רָעָה וּמְרוֹמֶמֶת וְרַק אַתָּה בָּא לִתְקֹעַ אֶת הַכְּלִי שֶׁלְּךָ, שׁוֹט בַּעַל תִּשְׁעָה קוֹצֵי בַּרְזֶל, בְּחֹר הַתַּחַת הָאֻמְלָל שֶׁלִּי. גְּאַל אוֹתִי יְצוּר מְרֻשָּׁע וּמֻפְלָא, גְּאַל מִיִּסּוּרֵי מַחֲלָתִי וּבְלֵילוֹת חֹרֶף שְׁטוּף …