על זכות הצעקה & זכות השירה..!!

קו אדום ומקומם מאד נמתח בין שתי נשים שעלו לכותרות – דארין טאטור & ח"כ חנין זועבי שתיהן עולות לי על העצבים, בפשטות. בהתבטאויות כתובות ומדוברות, מרתיחות ומכעיסות. אבל.. ואני בוחרת בכתיבת שירה, אמנות המהווה את חוד החנית החברתי-תרבותי – צילום מתוך "שואגת בלולאת-אינסוף" (פרדס, 2016) והזכויות שלי ושל ההוצאה לדעתי, זו …

מעט על שמות שערי הספר "שואגת בלולאת-אינסוף" (פרדס, 2016)

בשער הראשון ישנה תנועת נפש וגוף בהתייסרות עד סף טירוף – מִתּוֹכָהּ פַּרְפָּרֵי דָּם וְחוּטֵי מַתֶּכֶת מִשְׂתָּרְגִים בשער השני ישנה תשוקה להתמסרות שלמה בעונג וכאב – קְפָלֶיהָ רְטוּבִים מִתּוֹכָהּ הִיא מִתְפַּקַּעַת  בשער השלישי ישנה תחושת התמודדות בקשר בין-דורי נשים מלאות עוצמה – מְעוֹרֶרֶת חוּשַׁיִךְ לְחַיִּים וּבִנְשִׁימוֹתֶיהָ הַמְּתוּקוֹת הִיא חֲלַב פְּרָחִים …

**

–שובל הריר הדביק של חשופיות לילות צלולים מנצנץ כשובל נגוהות כוכבי גלקסיית שביל החלב– אני מהרהרת במראה הזה והופכת בעדשה מושגית המהדהדת מאדמת החמרה עד להתעלות הרקיעים ומטה בצלילה למסתרי חוטי החומר הלבנוני במוחי המלוהט חולפים זרמי מתח חשמלי גבוה תכלכל – "זו התראת עומס יתר"

** (לטים קארי – ד"ר פרנק-אנ-פורטר)

תמיד תהיה פנטסטי ובשבילי, אתה הגבר שלובש בגדי אשה. במוחך נהגו סיוטים ארוטיים, תענוגותיך בסקס סמים ורוק.   במשאלתי מנושקות מנושקות שפתינו זו בזו, עד שהופכות אמת צרופה – אפילו חיוכים מעלים על פנינו כאב ועווית.