אָרְיַה מסתובבת בחדרים לוכדי נפש מסוממת וקצוות גופך מעקצצים >> נוטשת בית וחום מתוק, אין לך מה לעשות עם כל הטוב הזה >> שועטת למעמקי ג'ונגל עירוניות מנצנצת וסחופת רוח נאספת בשולי כביש חלקלק >> בוטשת ברוח למצוא טרף אנושיות, שזר כמוך לנטיות רגילות >> מכוונת לתדר אבדן הדעת המנסרת ומתופפת על מתכת, שטעמה כטעם דם על שפתיך וכשמאתרת טרף, כולך דרוכה לזינוק על העורק בצוואר אנושיות עסיסית >> אָרְיַה הנה את גוהרת הנה את פוערת הנה את לוגמת נוזל חם ומתוק, כטעם הבית. אאאארררר (שואגת)