באו תחתיה מילים, שמדברות על אהבתך. כעת מוכנה לתזוזה, כשפחה שהיא למענך. זזה בשאגת המכונית ושאגותיך, שנלכדו באוזניה "..על חיתוך הכביש בתנועה הסואנת, להתבצע בדרך בה המכונית חותכת את הגשם – בעדינות פראית.." וגופך המרוכז בתפיסת אור בָּרִיק הזהה לתפיסת אור באוויר, עיסתה. עיסתה וחשבה, אור נלכד בטיפות גשם זעירות יהלומים על שמשה.
לו יכלה, הייתה לוכדת טיפות יהלומים זעירות מכתר ראשך, שהכסיף מעט. מגישה לך, כשפחה שהיא, למענך ובנקודת הזמן בה נענו בקשותיה המהוסות פנימה, לחשת באושר גבישי "מוצאות חן בעיני התנועות הקטנות האלו בנרתיק שלך" וחיוכה האיר באור טיפות גשם יהלומי אלכסוני, היא ידעה. אלו התנועות היחידות בהן בחרה, כשפחה שהיא, למענך.
**
ונשארת למענו, אוחזת רובים ושושנים מפלסטיק / ונשארת למענך, אוחזת סכין ענקית מעוקלת עם קת מרוקעת מלאת פיתוחים ושני נרקיסים משכרים / נשארת צפה באשליה הראשונה שלך / הנחת לאשליה השניה לשקוע במים רכים / שוטפים לחייך, מלוחים חמים / שוטפים לחייך, מתוקים קרים. נשארת נשמרת, בלילה מואר טיפות יהלומיה שזעירות, לכתוב על מילים השואגות באוזניך –