האושר נתחם בנו

באת ולקחת אותי לארוחת בוקר בלילה, בו הוארו שמי הים התיכון באורות תכולים. באת והצעת שאבחר, לראות את הדרך לארוחת בוקר בלילה, בו הוארו שמי הים התיכון באורות תכולים. הצעת שאבחר לראות, בדרך את ההבדל בין החרדה עצמה, לבין פחד שאינו, כי הייתי אתך. דיברת אלי בעליצות ואחזת בהגה בידך האחת. דיברת אלי בדמעות ואחזת בי בידך השניה –

שתינו אדום ויבש / אכלנו מאפה בשוקולד,

האושר נתחם בנו. אלא שחבל הטבור נותק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *