ביממה קשה מאד, נתבשרתי שחששות עמומים התבררו כמוצדקים ועלינו להתחיל להפרד מסבתי
כפי שהכרתי אותה כל חיי. המומה והלומה כשבכי עולה ומחנק גרוני, עלי ללפף בזכרוני ובזכרון בתי,
נינתה הבכורה, רישום של דמותה האהובה ואישיותה המרשימה. מתאמצת משתדלת ובוחרת
לכתוב על סבתי, חדת הלשון בעלת שאר הרוח ואופיה הג'ינגי' המשפחתי. סבתי, אמו של אבי,
שנפטר זה מכבר. סבתי שאני אוהבת מאד. זו סבתי שהחלה להרפות אחיזתה כאן, מעט ולאט.
בחרתי לצטט בשירה טריה שלי משפט שאימצה לה בשנים האחרונות, כשהיא מחייכת לתומה –
** / ענבל אשל כהנסקי
הנה אני סבתי, חנה ושמלת גופי הרוחפת זרועה כתמי זקנה שאני טועה בהם
וקוראת "אלו כתמי שמש כי העור זוכר" נשיקות החמה הירושלמית עלי,
אשה שגילה נושק במרחק שנת נגיעה לתשעים שנות חיים.
ובמעמקי לבנו אנחנו יודעות כי לא החמה נשקה לשפתינו,
אלא הלבנה ועורנו מוכתם צריבות אורה צחורות קפואות.
- צילמתי את סבתא חנה לפני כעשור, בכניסה לבית הישן בשכונת רחביה, ירושלים
Please let me know if yo1r&82u7;#e looking for a author for your blog. You have some really good posts and I believe I would be a good asset. If you ever want to take some of the load off, I’d absolutely love to write some material for your blog in exchange for a link back to mine. Please send me an e-mail if interested. Many thanks!