הנה אני עונה לך גם כשאת לא שומעת

"..כואב לי כשאת עצובה ולפעמים קשה לי לשמוע שרע לך.." ענית לי וקולה של בתי, הכמהה לאמה שכלל אינה אתה, הדהד מגרונך. "..אני משתדלת אך איני מושלמת למרות שאני מנסה להיות פה תמיד בשבילך.." המשכת וקולה של אמי, הכמהה לבתה שכלל אינה כשהייתה קטנה, הדהד מגרונך. "..קראתי ולא הגבתי כי הייתי נתונה לשלל של רגשות סוחפים לפעמים עיפות לפעמים שקעתי קצת במאומה.. ורוצה שתמיד תשמרי על האור בנשמתך כי את ראויה.." סכמת וקולך שלך, שחברותנו מהדהדת הלוך ושוב בין שתינו, הדהד אלי במשך שנים "ציפור ציפור מה את שרה מישהו אחר שר מגרונך מישהו אחר שר את שירך"** כעת קולה של משוררת מתה מהדהד מגרוני, נשלח אליך. ואת אינך עונה.

אחרית דבר –
כשענית לי כתבת "לקח לי זמן
למצוא את הלב" ואני נפעמתי.
**יונה וולך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *