חוזרת ומוצאת עצמי מתבוננת בלבנה מלאה, מעיניך לעיניי החומות עם נקודות זהובות סביב האישון.
חוזרת ומוצאת עצמי נושמת שלוות לילינו הצחור, בראותיתינו שמוקפות כלי דם ועמוסות חמצן מתוק.
חוזרת ומוצאת עצמי מנתקת מגע ממציאות וצוללת לבועתיות קיומינו מול תקשורתיות חסרת חמלה.
חוזרת ומוצאת עצמי מתגוננת מאלימות פושטת למשוואה גאונית – מסהXמהירות האור² = אנרגיה.
חוזרת לתנועות אהבה שלנו המשתלבות ליצירת סלילונית חושנית המציפה קצוות גופינו השמימיים.