כך כתב בתגובה לתגובה על שיר שכתב חברי היקר, המשורר אליעז סגל –
"..כל דבר שהוא לא לוגי לא מתמטי לא אידאה אפלטונית- דהיינו מופשט נולד ומת כולל שייקספיר ביאליק שיריהם וכו' כמו גם בירתו הנצחית של עם ישראל וכך גם מערכת השמש מה שנולד מת ומה שמת נולד -כלום לא יעזור. במידה ויצירה תפסה משהו נצחי אז הוא לא מת ולא חי אבל היא יום אחד היצירה עצמה תכחד."
אמנם ההבנה שלי בעקרונות פיזיקליים, יחסית נמוכה, אבל את העיקרון הזה אני מבינה היטב ומעריכה. ואכן, כל לולאת אין-סוף ממשית, סופה להתכלות. אם כך, למה ליצור לכתוב ולחיות כלל?? אולי כי זו היצריות ההשרדותית שלי. זו המתנגדת לכל מעשה הגיוני ולוגי. זו הפועלת מתוך תשוקה עזה וחסרת מעצורים – לאהוב ולעבוד. לעשן יהלומים כמעשה חסר תוחלת..!!