מוצאת עצמה נמשכת לאוויר הלילה הקריר. אלא שהאוויר עמוס ריחות זיפות כביש ועשן המכונית, שצופרת בה הנהגת המעשנת. חוצה את הכביש בריצה וסנדליה שוקעים באספלט המהביל עדיין. נשים לובשות גומי שחור צמוד רצות וזעתן חולפת על פניה, מלטפת נחירים המתרחבים. מדמיינת ניחוח משוקולד סמיך טבול באספרסו ומר מאד יהיה גורלה, אם תכנע לפיתויים העתירים שלו.
מוצאת עצמה נכנסת לריק היחסי בביתם. אלא שהאוויר עמוס ריחות טיגון בשומן שרוף ועשן השכנה שמעשנת עולה ומכביד נשימתה. חוצה את הסלון יחפה וכפותיה שוקעות בשטיח המאובק ועדיין. נסוגה לחדרה של בתה דחוס זיעתה הילדית ונשימתה חולפת ברפרוף על רקתה, מלטפת נחירים המתרחבים. מתמסרת לניחוח משוקולד טבול באספרסו ומר מאד יהיה גורלה אם תכנע לפיתוי כתיבת הריח שלו.
זה הריח של נעוריה וזה לא משנה –
Nirvana-Nevermind