** (מתעמקת בצלילים מתוך האפלה המופלאה של לאה..)

מתעמקת בצלילים מאפלה מופלאה של לאה, המשקעת אותה מטה. לא משכחת מכאובי אהבתה הנכפלת בשנאה הולמת שמחרישה אוזניה. ממאנת לתובנה, כעוברית שטרם נולדה וכבר נחתכו חבליה למולדתה לאימה. מדמה בנפשה צלצול האורלוגין בחצות. חריקת דלת נסתרת הנעה חושפת אשה צעירה וחיוורת, בעלת הארמון, עיניה כהות מלאות יגון, על כל שאונה לה. בעצם לה לא אונה, הביאה לעצמה בדידותה המזהרת. רק משלחת קריאתה, להורתה. לאה לאה, קולה מתמוסס בשפתה העשנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *