רַק אַתָּה, סַמָּאֵל*,
אֲהוּבִי,
רוֹצֶה לְזַיֵּן אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי כָּךְ
מִתְפַּתֶּלֶת בִּכְאֵבִים וּבַעֲוִיתוֹת
הַמְּהַפְּכִים אוֹתִי
עַל בִּטְנִי.
מְמַלְמֶלֶת הַשְׁבָּעוֹת וּלְחָשִׁים
שֶׁל תְּשׁוּקָה רָעָה וּמְרוֹמֶמֶת
וְרַק אַתָּה בָּא
לִתְקֹעַ
אֶת הַכְּלִי שֶׁלְּךָ,
שׁוֹט בַּעַל תִּשְׁעָה קוֹצֵי בַּרְזֶל,
בְּחֹר הַתַּחַת הָאֻמְלָל שֶׁלִּי.
גְּאַל אוֹתִי
יְצוּר מְרֻשָּׁע וּמֻפְלָא,
גְּאַל מִיִּסּוּרֵי מַחֲלָתִי
וּבְלֵילוֹת חֹרֶף שְׁטוּף זֵעָה זֶה, אֶסְגֹּד לְךָ.