על סף סופת חורף

למירי סלודבסקי

נושמת אוויר שטוף ולחות פושטת במורד לחיי / מפשילה שכבות משפתיי ומתמסרת לסערה /

שתבוא כבר ותהיה ככוח הטבע, הרסנית לעצמה ולי / שחסרת זהב שתיקות ומשולחת כפלדה /

פולחת גוף אהובותיי בסופת ברקים תכלכלת /

קורעת נפש אהובותיי בסופת רעמים מהדהדת /

משסעת בשיניי בשר נוטפות דם וגשם –

שואגת ושואגת

 

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *