לפני פחות ממאה שנים ארעה השואה, השמדת עם המתוכננת הגדולה ביותר. ובכל זאת המשיכו מדינות בנות הברית והפנו מבטן עד שכמעט היה מאוחר מדי.
לפני פחות משנתיים החלה שואת נשים בזוועות מחרידות ועינויי גוף-נפש תחת פרשנות מעוותת של האיסלם. ובכל זאת המשכנו, רוב הנשים המהוות כמחצית מאוכלוסיית העולם, באילמות. למה יכולנו להתנכר ולהפנות מבטנו??
נערות ונשים יזידיות נחטפו ונאנסו במחנות שפחות מין חסרות שביב אור או 'תקווה'. אלא שליהודים היתה "התקווה". כך גם אז לפני פחות ממאה שנה, הוברחו תחינות מאושוויץ להפצצת מחנות ההשמדה כדי לשחרר יהודים מעינוי, שאנושיים – העולם שתק. לפני כמה ימים & שבועות & חודשים & שנים, הוברחו תחינות ממחנות אונס בשבי להפצצת מחנות השמדת אנושיות, הנשים המעונות – העולם שתק. אנחנו שתוקות.
רק לאחרונה התאחדו נשים יזידיות הלוחמות להבסת דאעש, לו כולן היו כמוהן..
אל תשאלו מה יכולות הנשים הלוחמות להבסת דאעש לעשות בשבילנו,
אלא מה אנחנו יכולות לעשות למענן??!!