בתמצית החלומות

מוכנה לזינוק עירוני עילאי, מעבר לרחובות ושכונות, אם רק תדרש להגן על אהובתה בחייה. דרוכה בלולאת-אינסוף, לצליליה ששואגת ומשלחת רעמים בגופה בחדריה המפרפרים. בתנועות סיסמוגרף תזזיות, מגיבה בהפרעות קצביות על כל ניד ניע שלה. בחלל, בו הן נעות, מכיילת עצמה, ברעידות ודמעות. לפי סימני אהובתה, משדרת אותות מצוקה או סימני רגיעה. בחושים אימהיים, שכופלים עצמם בחזרה, יודעת מתי נדרשת ומתי עזובה. אבל נסחטת בדאגות, ללא טעם בשר ממשי, שמתרחשות ברוח מדממת. מתקשה להאמין, שאהבתה לא נזקקת. מתקשה לקבל, שאינה נצרכת להגנה. שומרת במילים, נמשכות כחוטי המחשבות, את אהובתה הישנה בלילות, עטופה באבקה לבנה אוורירית – זו אבקה האוצרת תמצית חלומות.

4 Comments

  1. ״שומרת במילים, נמשכות כחוטי המחשבות, את אהובתה הישנה בלילות, עטופה באבקה לבנה אוורירית – זו אבקה האוצרת תמצית חלומות.״

    חוּטִים

    חוּטִים נוֹשְׂאִים עַל עַצְמָם מַגַּע יָד
    מְכַוֶּנֶת
    אֲוִיר שֶׁנָּגַע מִטְעַן קוֹל
    וְחַשְׁמַל
    מִתְאַסְּפִים יַחְדָּו
    אֶל יְצִירַת הַחִבּוּר
    הַמָּתוֹק
    בֵּין הַחֹמֶר לָרוּחַ.

  2. מרגשת ענבל כל השנים מאז גיל אפס לא הרגשתי שום דבר
    וכפי שמכירה אותי הרגש והחיבה בא לי בכתיבה בנוסף מילים מדוייקות קצרה היריעה מלהכיל ……
    יום קסום

    עידן בינשטוק

להגיב על ענבל אשל כהנסקי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *