** (ואליה יצאה בת קול וקראה..)

    "..לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ."

ואליה יצאה בת קול וקראה – "לכי-לך, מארצך ומולדתך ובית אמך, אל-הארץ, אשר אראך",

אלא שתמיד הייתה נחושה, לעשות בדרכה / אלא שלא הלכה, לא הסכינה לצייתנות,

אלא שנמלטה אל ארצה ומולדתה ובית אמה / שם לא תאלץ, להלחם על ארץ ובית,

שם היא מדוברת. שם אהובתה אינה נסתרת ובה, בעברית האכזרית מכל, בחרה.

השפה שלה מעוותת ומקומטת, מלאת מורסות וצלקות. השפה שלה נכה יותר ממנה.

השפה שלה נאבקת על נשימתה וחונקת עצמה בגווילים מתפוררים. השפה שלה גדושה עד קבס, בעברה העבש ומעלה הירוקת. מולה שפה אחרת שלה צלולה, מתעוררת כאן ועכשיו. זו שפה סקס מניאקית ושלה גממ, צועקת מחלון חדר השינה –

"יאללה, כבר כואב לי הכוס.. בואו אלי, לחגוג עלי!!"

4 Comments

  1. "השפה שלה מעוותת ומקומטת, מלאת מורסות וצלקות. השפה שלה נכה יותר ממנה.

    השפה שלה נאבקת על נשימתה וחונקת עצמה בגווילים מתפוררים. השפה שלה גדושה עד קבס, בעברה העבש ומעלה הירוקת. מולה שפה אחרת שלה צלולה, מתעוררת כאן ועכשיו. "

    במקום שבו העברית הופכת מפלה, דלה ונכה שם בדיוק שם נכנסת השפה של הגוף.

    חזק ענבלי.

    שירי

להגיב על שירי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *