כותבת את החיים, שלי בעיקר. מתבוננת וקוראת מצלמת ומאזינה לחיים הצבעונים שלכם, אחרות ואחרים שלי, נושמת אתכם ללא הפסקה, מהר מהר. ולאט לאט נושפת מילים, מנסה להתמסר למילים, לשחרר מילים דרך האצבעות, לאפשר למילים לזלוג כמו דמעות וזיעת מלח חסרת מעצורים, רוצה להשתולל עם מילים
ומאד מאד משתדלת..
ונותנת למילים!!
ענבל יקרה,
מזל טוב!
למלים ולרגשות יש יותר כוח משאנו רגילים לחשוב. חשוב שהם ישברו את קרום האדישות, חשוב שהם יעלו ויאירו אותנו.
בברכת הצלחה,
חמוטל
חמוטל יקירתי,
לעומת הפתגם האנגלי (בתרגום חופשי לעברית) "מקלות ואבנים אולי ישברו את עצמותיי אבל מילים לא יפגעו בי" קיים בעברית הביטוי "חיים ומוות ביד הלשון".
אכן.. המילים בעלות עוצמה ומבנות מציאות. לכן אני מסורה להן בכל מאודי.
ובהצלחה מאד בהשקת ספרך החדש "שריקה"!!
לענבל היקרה,
המשכי והצליחי במעשי ידיך המאד-מאד מקוריים
וטובים.
אבשלום קווה
אבשלום יקירי,
תודה מאד על מילות העידוד הטובות!!
ישנו משהו מאד מחזק באמירה שמעשיי מקוריים –
לדעתי, כתיבה ובעיקר כתיבת שירה, צריכות לחדש את הדרך בה נוגעים דרך המילים. לכן, חשובה לי מאד הביקורת החיובית שלך..
עוד יונה וולך וענת לוין וונאבי. אני לא רואה שמץ של מקוריות בגיבוב שכתוב כאן
לא רואה בכך כל פסול..
יונה וולך היא מקור להשראה וענת לוין היא חברה טובה –
לכבוד הוא לי להחשב כממשיכת דרכן!!
ענבל יקרה
שורותיך נכתבות בעוצמות תוכך
את חיה את סביבתך וחברייך כאשה עם כנפיים של אריה
שמח לשוטט תמיד בגן המילים שלך
תמשיכי להפתיע אותנו
בעזרתו של אהובך יאיר
דוד יקירי,
תודה מאד מאד!!
חברותך האמיצה בשנים קשות עודדה ועדיין מעודדת..
אעלה בהמשך לבלוג את העיבוד החדש שלך לשיר,
שהלחנת בהתלהבות, מתוך "סמאל אהובי" (פרדס, 2013).
ברכות חמות ענבל
עדיה יקירתי,
תודה לך מאד!! שולחת את אהבתי.
אעלה בהמשך לבלוג את אחד השירים שהלחנת לי, באופן מופלא, מתוך "סמאל אהובי" (פרדס, 2013)..
את לא ממשיכה את דרכן, כשאת מעתיקה את הצורה, בלי להבין את התוכן
כעורכת שירה, אני בהחלט חושבת שאני מבינה את תוכן השירה של יונה וולך ושל ענת לוין כמו את הפרוזה שענת לוין כותבת. לדעתי, ניתן לפרש את יצירותיהן בדרכים רבות ומגוונות, לגופה של כל יצירה ולאור הביוגרפיה שלהן. אגב, אם נביט – מנקודת מבט פוסט מודרנית – רק על הצורה, אז ניתן להבין שכל צורה ניתנת לפרוק וחיבור מחדש. זאת באופן היוצר פרשנות מקורית וחדשה.
בכיף גדול ענבל יקרה
זה מאד הדדי ואנחנו צוברים ותק של היכרות
יפה איך שהסברת לבילתי מזוהה
אני מעדיף תמיד שאנשים יגיבו בשמם אך לא חשוב אנחנו נהיה סבלניים
אנשים מבוהלים מהשפעות כמו לא היה כל מה שבנוי היום וידוע היום נשען על העבר כמו הגענו מאחד הכוכבים
אבל זה קורה בדרך כלל למי שאין לו משהו חכם לומר
מקווה שעזרת לאיש או אשה להבין
מילים גדולות כל אחד יכול להגיד. האם את יכולה לחבר אותן, זו כבר שאלה אחרת
החיבור בין מילים הוא כתיבה.. זו השירה עצמה!!
ענבל יקרה, מזל טוב,
שהמילים יפתחו בפנייך שערים ,
כפי שליבך פתוח לבני האדם.
עפרה יקירתי, תודה לך מאד!!
ולוואי שצירי השערים לא יחלידו
וימשיכו לנוע על מסילתם, בלב האנשים כולם.