** ללאונרד כהן

כשאני כורעת על ברכי

וכשאני נשענת על ירכי

ומגלגלת על לשוני

תכשיט ענבר שלך,

 

האם עולה בדעתך אותו גיבור תנכי שניתץ

אלילים ואנקת הזהב שעוד מערפלת חושיך??

 

ואתה ערני לכל

ניע וזיע בשפתיי –

אנא, הסתכל עלי

בפעם האחרונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *