השירה מישירה מבטה – האם אשיב מבט?? האם אתמסר לתענוגותיה המרעידים אצבעותיי??
בתשוקת-לילה מתוקה, מילים נוטפות משפתה התחתונה. טיפת-רוק מתערבבת בטיפת-דיו וסמיכות החומר משתנה, מנוזליות לצמיגות. מילים זהובות חומות מתגבשות לחלת-דבש עתירת-ממשות הדונג, שנתקע בשיניים ומציק.
'תענוגותיה' ? אולי תענוג מזוכיסטי ?
אבינעם היקר, הממ.. אולי מעט!! 🙂 🙂 הכתיבה מאפשרת התבוננות פנימה מן החוץ וזה לעיתים כואב אבל מאפשר נשימה קלה יותר.
אבינעם היקר, הממ.. אולי מעט!! 🙂 🙂 הכתיבה מאפשרת התבוננות פנימה מן החוץ וזה לעיתים כואב אבל מאפשר תנועה קלה יותר.
״מילים זהובות חומות מתגבשות לחלת-דבש עתירת-ממשות הדונג, ״
וצוף פרחי הבר ישאר לעולם
דוד יקירי, תודה מאד על הציטוט!! אתה נותן משמעות נוספת לשיר עצמו.. את טעמה של צוף ותומה.