מכתב פתוח (לדליה רביקוביץ')

דליה היקרה מאד, כבר כמה שנים רוצה לשאול אותך –

איך הצלחת להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים??

למרות כל הסבל והכאב הנפשי שעברת (תדעי לך,

שעברתי סבל אפילו יותר גדול כי גם נפשי וגם גופני)

ואיך הצלחת להמשיך לכתוב למרות כל החיים שלך??

הרי היו לך משפחה וחברים / הרי היית נבונה רגישה יפה ומוכשרת,

אז המשכת (בכל זאת, קשה לי מאד להמשיך להאבק בעצמי כל הזמן,

כל הזמן) ולמה נשברת לקראת הסוף, כשכבר יכולת להנות מההכרה

הנפתחת המיוחלת והאהבה הרבה אליך?? (ולא מצאתי בך ממש,

עד לאחרונה / האמת, ששנים לא אהבתי את רוב השירה שלך /

אבל הסוף הפך אותך לבת דמותי האהובה / המפחידה מכולן)

5 Comments

  1. דליה רביקוביץ לא הייתה צריכה לייחל להכרה. מהרגע שהופיע 'אהבת תפוח הזהב' היה ברור שנפל דבר בשירה העברית. קבלתה הייתה מיידית, בתמימות דעים מפתיעה. כתבו עליה לא רק במדורי הספרות, עיתונים יומיים, השבועון 'העולם הזה', כולם הקדישו לה כתבות.
    וזה שאת כותבת שרוב שירתה אינה מרשימה אותך מפתיע אותי מאוד.

    אבינעם מן
    1. אבינעם היקר,
      כננ.. ולא..
      עד כמה שידוע לי "אהבת תפוח הזהב" של דליה רביקוביץ אכן היה ספר מפתח בזמנו והוא עדיין כזה. אלא שהופעת יונה וולך בשירה בחברה-בתרבות הישראלית שינתה את כיוון אור הזרקורים. יונה וולך האירה כל כך חזק עד שהאפילה על דליה רביקוביץ'. דליה רביקוביץ כתבה בעצמה שיר, לאחר מותה בטרם עת, של יונה וולך ופנתה אליה
      (כפי שהעלנו היום לדף "שירת אשה – שיר ביום" בפייסבוק) –
      https://www.facebook.com/photo.php?fbid=488296367970802&set=a.375102139290226.1073741828.374745779325862&type=1&theater
      כשלעצמי, מודה כי אף על פי ששיריה של דליה רביקוביץ מאד יפים וטובים בעיני, אני מתקשה לא להתבונן בה ולראותה פחותה, מול יונה וולך, הכותבת המקורית והחדשנית ביותר בדורה.

      ענבל אשל כהנסקי
  2. בודאי שיונה וולך מקורית וחדשנית, ואפשר לומר בוטה. דליה רביקוביץ מדברת אלי הרבה יותר, זה כמובן אישי לגמרי. אינני בטוח שצעקתה של דליה רביקוביץ, כמה שהיא פחות קולנית, נופלת בעוצמתה מזו של יונה וולך. אני חושב על שירים כמו 'בובה ממוכנת', 'הקרפודים', ועוד.

    אבינעם מן
  3. אבינעם היקר,
    באופן מושכל ומודע אני מאד מעריכה ואוהבת את השירה של דליה רביקוביץ'. באופן רגשי וחסר מעצורים אני מאד אוהבת ומרגישה את השירה של יונה וולך. באופן אישי שתיהן נוגעות בי ולי.

    ענבל אשל כהנסקי
  4. פינגבק:זלדה, דליה רביקוביץ', יונה וולך ואני, שבאמת קטונתי.. | אישה שהיא אריה

להגיב על אבינעם מן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *