** (מעבר דירה בקיץ שנת 1981)

השכם בבוקר משאית הטלטלה בדרכים הרריות מירושלים לקריית שמונה

עמוסה בארגזים ספרים ורהיטים (ומיטת יחיד מגולפת מעץ, מבית ג'אלה),

עמוסה באשה צעירה, מורה לספרות שתחל ללמד בתיכון, ובבתה הפעוטה.

הסבלים סיימו לפרוק את מטענם הדומם והחי בשעת צהריים לוהטת קיצית.

נותרו אם ובתה עייפות וצמאות, בדירה קומה שלישית, שיכון ברחוב הירדן.

המים בברז זרמו פושרים תפלים, אז האשה מצאה בתושייתה מתחת לכיור

בקבוק מלא בנוזל קריר וירקרק. היא נתנה לבתה ללגום לגמה גם בעצמה

מיד הבינה – לא משקה מרענן אלא נוזל ניקוי חריף. תוך דקות נסעו במונית

לתחנת מגן דוד אדום בעיר עצמה. לאחר בדיקה והשגחה לכמה שעות חזרו

לדירה בשיכון, עייפות ורעבות. האשה הצעירה התארגנה להכין ארוחת ערב

אז את בתה לשחק בחוץ, בשכונה. תוך כמה דקות חזרה הפעוטה, תלתליה

הזהובים סתורים לחייה סמוקות וזולגות דמעות מעיניה בנהרות. "מה קרה,

מה הם עשו לך??" נרעשה האם הצעירה, שכבר נמרטה מתלאות יום ארוך.

"הם קיללו אותי.. הם קראו לי 'כ פ ר ה' !!"

****

One comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *