נשברת ומתאחה, בנשימה ארוכה, עד לשלום..!!

מאז אתמול רק ביליתי עם אהובי / עם חברות וחברים / עם בתי / עם אמי –
באמת שמחתי בברכות באיחולים, בשירים ובתמונות – אלא שאין מנוח ואין הרף.

נמאס לי מהחרא הזה

בכל זאת, מאז אתמול ממולאת ככופתאה בתחושת חרדה מחניקה, זוועה לפתחי.
וכותבת מאז תחילת המלחמה ומנסה להשמיע קול נשים וילדים, שנהרגו בפלסטין.

לא בשמי
כנראה שהתניית הכאב הלאומי שלי גדולה ממני – 'רק' פעוט בן ארבע אחד ואני..
אף שרואה עצמי באנושיות מלאה, הגיונית ורגשית, אין לי אלא להתרפס בפני המכונה, שהתיכה בי דרך שדיים של חיברות, שופעים וחונקים, כמעט!!

מלחמה היא לא השפה שלי

 

אבל לא, לא אניח לתחושת החידלון לשלוט בי, בנפשי. אתעלה ואתרומם מאפר הגנטיקה, היהודית-ציונית שלי. אקום לתחייה בדמות ישראלית-שורשית חדשה – אשה העושה שלום. נשברת ומתאחה, בנשימה ארוכה, עד לשלום..!!

10460736_623161111116521_1985823880352371122_n

 

בעיקר עם שכנותיי השמיות, בעיקר עם שכנותיי הפלסטיניות. אשה לאשה. לא ממשלה לממשלה. קוראת לכן, לשלום – בשפה שלי, שפת השירה!!

קישור לדף הפייסבוק של תנועת "נשים עושות שלום"

קישור לשיר שלי, כאן באתר, שתורגם לערבית ולאנגלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *