עושה עם נשים למען השלום, החמקמק הנחשק כמו מים קרים בקיץ הזה

הקיץ הזה חם מאד ורוחות מלחמה באות במשבים עזים, מסחררות הכל ומניחות ושוב. הקיץ הזה התקפי החרדה שלי מתגברים ועולים כי רוחות מלחמה מנשבות ומסחררות הכל, מניחות ושוב. ההקלה היא זמנית (אני חוזרת ומשננת לעצמי, כדי לא להלכד בהפתעה הרעה של מכשפת הדרום, שהכזיבה כי בעוץ היא היתה טובה ובישראל היא רעה כעת).

נאמר לי שפיסת האדמה בה אני חיה יחסית מוגנת ולא סביר שאפגע – לא סביר יותר מלהפגע בתאונת דרכים, ואני עדיין ממשיכה לנוע בדרכים. אבל מדרום הכל סוער וככל שמביטה אל האופק הדרומי נהיה יותר רע ורע. קראתי ברשת שיר שכתבה איריס אליה כהן (ניקדה חני צפריר), וריאציה ל "הליכה לקיסריה" מאת חנה סנש. עם כל המשמעויות והרבדים העולים מבחירה לכתיבה שכזו –

הֲלִיכָה לְעַזָּה / איריס אליה כהן

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁיִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַבּוֹר וְהָאֵפֶר
דָּם שֶׁהָפַךְ לְמַיִם,
אֲפֵלַת הַשָּׁמַיִם,
אֵיבַת הָאָדָם

 בינתיים עושה עם נשים למען השלום, החמקמק הנחשק כמו מים קרים בקיץ הזה. ערכתי כבר פעמיים נייר יסוד של תנועת נשים עושות שלום ומקווה להמשיך לעשות הרבה יותר אבל כרגע האמצעי המרכזי שלי הוא מילים מילים.

10460736_623161111116521_1985823880352371122_n

אשמח מאד להפנות נשים רציניות ומחויבות ליצירת קשר עם מארגנות התנועה. כצעד ראשון, תוכלו להצטרף, נשים וגברים, לדף התנועה, הקורמת עור וגידים בימים אלו, בפייסבוק ממש כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *