במרשתת ובמציאות יש לי חברה יקרה וגיבורה אמיתית שלי, דורית אברמוביץ', הזוכרת את עצמה אומרת, בתחילת הדרך של תביעתה לביטול ההתיישנות על האכזריות המינית שסבלה כילדה במשפחתה, כי לפני הכל היא מחליטה לעשות צעד זה – לא לשם נקמה, לא לשם קבלת אישור מהממסד על האמת ועל צדקתה, לא שם אישור מהצוררים על פשעי המלחמה שלהם/ן בה, אלא כדי להגיע בכוחותיה אל עומקי נפשה, אל מקור גופה ורגשותיה, לגעת שם ישירות, כדי לעשות עוד צעד להבריא מהם את חייה.
למענה ולמען כל נפגעות ונפגעי תקיפות מיניות בישראל, עיצבתי ארבע כרזות שיצרתי מתוך עבודות "פוטו פואטיקות" שלי. כלומר, תצלומים שצילמתי ונתתי להם פרשנות שירית. את הכרזות עיצבתי עם כותרת שדורית ביקשה וכתבה בעצמה + שורת שירה שלי
על אף שלא עברתי מעולם תקיפה מינית גופנית, עם זאת שעברתי תקיפות מיניות מילוליות אלימות במרשתת (לפני רק כשנה), לי עצמי לא ברור מדוע כה בוער בתוכי הצורך לתמוך בדורית ובתביעה שלה.
אגב, לתצלום שמעל לא נתתי שורת שירה משלי אלא עיצבתי ככרזה, רק עם הכותרת של דורית.
אבל כל זה לא באמת חשוב – חשובה התמיכה והעזרה ההדדית בין נשים, באשר הן!!
מעורר הערצה ענבל
שמח תמיד על היכרותי איתך
דוד יקירי, אכן.. זכיתי להכיר א/ נשים מופלאים ובעלי לב ענק!!