יחזקאל (רחמים) יקירי. כבר כמה שנים שאנחנו בקשר-לא קשר, חם ומלא חיבה, דרך המדיות הוירטואליות ואני זוכה לדרישת שלום ממך מכל מיני צמתים במסעותיך בעולם הרחב. בשל זאת ועוד שמחתי כשיצא ספרך המסקרן "עכשיו הנסיעה" (פרדס, 2016) וכמה סקרנית לקרוא בו!! רמזרמז.. כריכת "עכשיו הנסיעה" (פרדס, 2016) מאת יחזקאל רחמים כעת אשתף אותך …
"בִּגְלַל דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁמוֹת" – שירה כמדברת את הבלתי ניתן לתמלול: הרצאה שעלתה גם כרשומה מופלאה מאת ליאור גרנות, משוררת ביבליותרפיסטית וחברה יקרה, לערב השקת ספרו של גיא פרל – "לשאת את הנפש במהופך" (קשב, 2016) בו מופיעה גם רשימה על ספרי השני – "סמאל אהובי" (פרדס, 2013) ליאור מדברת על …
קו אדום ומקומם מאד נמתח בין שתי נשים שעלו לכותרות – דארין טאטור & ח"כ חנין זועבי שתיהן עולות לי על העצבים, בפשטות. בהתבטאויות כתובות ומדוברות, מרתיחות ומכעיסות. אבל.. ואני בוחרת בכתיבת שירה, אמנות המהווה את חוד החנית החברתי-תרבותי – צילום מתוך "שואגת בלולאת-אינסוף" (פרדס, 2016) והזכויות שלי ושל ההוצאה לדעתי, זו …
"ואם, נניח, אי פעם, אעביר סדנת כתיבה, אז הנה השיעור הראשון: תקשיבו למוזיקה. לכל סוג ובכל זמן, זו אינה הצעה אלא הכרח בסיסי. קודם צלילים, אחר כך מילים, תחביר, סגנון. בלי זה לא כותבים, חבל על הזמן.." כתב ברשת המשורר, הסופר, המוסיקאי והמו"ל, רון דהן יקירי. רון ידוע בהתנגדותו לסדנאות …
תזכור כל אשה בישראל ובפלסטין את חלליה שנמסרו תמורת הון&שלטון. במהלך שישים ושמונה שנות מאבק לדו-קיום, כנגד כל הסיכויים לשלום. ותאיר אורות תקווה תוך חיבוק יקיריה, חיבוק על כל מוות ללא תוחלת. אם תחבק כל היממה וזו שאחריה אולי תפצה על השכול, אמנשללה!! (10.5.16)
בשער הראשון ישנה תנועת נפש וגוף בהתייסרות עד סף טירוף – מִתּוֹכָהּ פַּרְפָּרֵי דָּם וְחוּטֵי מַתֶּכֶת מִשְׂתָּרְגִים בשער השני ישנה תשוקה להתמסרות שלמה בעונג וכאב – קְפָלֶיהָ רְטוּבִים מִתּוֹכָהּ הִיא מִתְפַּקַּעַת בשער השלישי ישנה תחושת התמודדות בקשר בין-דורי נשים מלאות עוצמה – מְעוֹרֶרֶת חוּשַׁיִךְ לְחַיִּים וּבִנְשִׁימוֹתֶיהָ הַמְּתוּקוֹת הִיא חֲלַב פְּרָחִים …
לפני פחות ממאה שנים ארעה השואה, השמדת עם המתוכננת הגדולה ביותר. ובכל זאת המשיכו מדינות בנות הברית והפנו מבטן עד שכמעט היה מאוחר מדי. לפני פחות משנתיים החלה שואת נשים בזוועות מחרידות ועינויי גוף-נפש תחת פרשנות מעוותת של האיסלם. ובכל זאת המשכנו, רוב הנשים המהוות כמחצית מאוכלוסיית העולם, באילמות. למה יכולנו …
בחרתי כעת בשירה ארס-פוליטית (??!!) מתוך "שואגת בלולאת-אינסוף" עמ' 60 (פרדס, 2016) ** זוֹרֶקֶת אַבְנֵי שָׂפָה מֻכְתָּמוֹת עַל דֶּרֶךְ אֱנוֹשִׁית. מִתְלַקַּחַת* לֵילוֹת וְיָמִים וּמְעוֹרֶרֶת אַהֲבָה עַד שֶׁתַּחְפֹּץ. חוֹשֶׂפֶת פּוֹת מֵאֶבֶן יְרוּשָׁלְמִית. יוֹדַעַת לְזַיֵּן מֵאָחוֹר בְּכוֹחוֹת מְיֻחָדִים וּמִשְׁטָרָה וּבְכָל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם. הִיא מְיַלֶּלֶת וְנוֹרָאָה – אִינְתִּיפָאדָה שְׁקֵטָה שֶׁלִּי. *Rage Against the …
והגיעה החבילה וידי רועדות במתח שליפת הספרים וזה הרגע, בו הנשימה נעצרת & דפיקות הלב מואצות ואז שפתיים מתכווצות לנשיקה & הצחוק מתגלגל בשאגה "שואגת בלולאת-אינסוף" (פרדס, 2016) יצא, הדמעות ימתינו.** במקום אחר, מחוץ לזמן זו טיפת אושר גשומה שלי, ענבל אשל כהנסקי – משוררת ועורכת שירה אלו שתי התודות …
הלא כבר התחוור שכל רפרוף כנף מעל פיסת האדמה בה אנחנו חיות, מכה גלים ברחבי תבל. ואלו קולותיהן של אחיותי הקוראות ונוגעות רכות גם כשאני נמצאת במקום אחר, מחוץ לזמן. הרי אנחנו יודעת, את הקשת לא תמיד ניתן לראות בנקודה בה אנו נמצאות. אלא שהקשת מוכפלת לאחר הסערה, עלינו להביט ולחפש אותה …